לאנשים הסובלים מסינוסיטיס כרונית וסכרת לא מאוזנת מומלץ להימנע מטיפול הרמת סינוס.

ניתוח הרמת סינוס הפך בשנים האחרונות לפעולה כירורגית שגרתית לפני התקנת שתלים במקרים של חוסר עצם בלסת העליונה. בזכות ניתוח מסוג זה, מטופלים רבים נפרדו מתותבות נשלפות.

אסור לירוק, אסור לשטוף את הפה, אסור לקנח את האף, אסור לעשן , אסור לאכול ולשתות מאכלים חמים וקשים.

קיים קרום שמפריד בין הסינוס לעצם, אותו מרימים ובמקומו מכניסים את העצם. בסיום הניתוח סוגרים את הרקמות באמצעות תפרים. משך הניתוח הוא מעל שעה, אחריו יש להמתין מספר חודשים עד להתאחות העצם עם הלסת.

ראש מורם- בתקופה הקרובה לאחר הניתוח מומלץ לא לכופף את הראש, להימנע מנסיעה למקומות גבוהים, צלילה ולישון עם ראש מורם.

That will help assist the investigation, you could pull the corresponding mistake log from a Internet server and submit it our guidance workforce. Make sure you include things like the Ray ID (which is at The underside of this error web page). More troubleshooting methods.

הקפדה על הנחיות רופא השיניים לאחר הניתוח, תקצר את משך ההחלמה ותקטין את הסיכויים לזיהומים וסיבוכים.

כשבועיים לאחר הניתוח יש להגיע למרפאה לביקורת והוצאת תפרים.

שלב השיקום (התקנת המבנים והכתרים), יבוצע ע"י רופא השיניים הכללי, שישה חודשים לאחר התקנת השתלים.

הפעולה המסורתית למד עוד להרמת סינוס. הרופא המטפל נדרש להרים מתלה – ליצור פתח באמצעים כירורגיים ברקמה הרכה שבחניכיים, ופתח נוסף ברקמת העצם; על הפתח להיות מספיק גדול כדי שיאפשר לו גישה נוחה לאתר העבודה.

קיימות שיטות שונות לבצע את הנ"ל באמצעות מיכשורים מתקדמים ושיטות חדשות, כגון שתלים מיקרו-כירורגיים, שתלים אלכסוניים ועוד.

כדי לפנות מקום לעצם, יש להזיז את קרום הסינוס כלפי מעלה, או ׳להרים אותו׳, פעולה שהעניקה לניתוח את שמו – הרמת סינוס.

נפיחות ושטפי דם- לאחר התפוגגות של חומר הרדמה, ייתכנו כאבים, נפיחות ושטפי דם בעיקר באזור הטיפול, בלחי ומתחת לעין.

אחוז קטן מהמקרים מזדהם ואז יש צורך להוציא את כל החומר המושתל ואז הסימנים הקליניים חולפים והמצב חוזר לקדמותו.